המושג "עצמי כהקשר" הוא רעיון מרכזי בטיפול בקבלה ומחויבות (ACT), שמטרתו לעזור לאנשים לפתח גמישות פסיכולוגית וקבלה של חוויותיהם. מושג זה הוא אחד משישה מרכיבים שנמצאו נחוצים לצורך פיתוח גמישות פסיכולוגית (1).
אנשים יכולים לפתח גמישות פסיכולוגית רבה יותר ולחיות חיים מספקים יותר, על ידי למידה לקבל ולהתבונן בחוויותיהם ללא שיפוט.
ב-ACT, ה"עצמי כהקשר" מתייחס לרעיון שעל אף הנטייה לכך - איננו מוגדרים על ידי המחשבות, הרגשות ותחושות שלנו. המודעות לחוויות היא המשמעותית בתפיסת העצמי, ומכאן שחשוב לתרגל את היכולת להבחין בניואנסים ובהשתנות שלנו בשל מצבים שונים. רצוי להתחיל דווקא במקומות המוכרים – איזה מחשבות עולות כשאנו מגיעים למקום חדש? מהי התחושה שלנו בארוחה משפחתית? איזה רגש מתעורר כשאנחנו מוצאים עצמנו לבד?
הכרה ולמידה של השינוי שחל בנו בכל אחת מהסיטואציות לעיל ובאחרות, עוזרת לא "לצבוע" את העצמי שלנו כליל בעקבות חוויה מסוימת. במידה וחווינו כשלון או משבר כלשהו, יעלה בידינו לראות כי התחושות עולות מתוך הקשר ספציפי, ובהתאמה תפחת הנטייה של התחושות הללו "להידבק" אלינו, פרק הזמן שהם ילוו אותנו יקטן והן ההשפעה שלהם על שלל התחומים בחיינו (אישי, חברתי, תעסוקתי וכיוצ"ב).
בנוסף, באמצעות חיזוק היכולת לראות את ה"עצמי כהקשר", ניתן להכיר בכך שמחשבות ורגשות אינם בהכרח השתקפויות אמיתיות או מדויקות של המציאות. למעשה, הם רק אירועים מנטליים חולפים. הלמידה להתבונן באירועים נפשיים אלה בתחושת סקרנות ופתיחות, עוזרת לנו לראות את המציאות באור בהיר יותר, ולהגיב אליהם מתוך מקום שיש בו בחירה וספונטניות.
לסיכום, הכרה בשינוי החל בנו בהקשרים שונים מרחיבה את תפיסת העצמי ומכאן נוצרת הגמישות הפסיכולוגית המאפשרת להתמודד בצורה מיטיבה יותר עם מצבים ומתוך תנועה לעבר רווחה והגשמה עצמית.
דרכים לטיפוח "עצמי כהקשר" ניתן למצוא במאמר: משינוי מציאות לשינוי תפקיד
מקורות
Title: Psychological Flexibility: A Review of the Literature and Its Applications, Authors: Steven C. Hayes, Kirk D. Strosahl, and Kelly G. Wilson, Journal: Behavior Therapy (2011)