טיפוח הפרדה קוגניטיבית בעבודה קבוצתית

הפרדה קוגניטיבית היא היכולת לראות את המחשבות שלנו ממרחק. אקט נוטה להגדיר מחשבה כאירוע מנטלי חולף בתודעה. ככל שאנחנו מצליחים לראות את המחשבות ככאלה, אנחנו הופכים פחות כבולים אליהן וחופש התנועה שלנו מתגבר. במילים אחרות אנחנו חושבים את המחשבות במקום שהמחשבות יחשבו אותנו. (The Essential Guide to the ACT Matrix : A Step-by-Step Approach to Using the ACT Matrix Model in Clinical Practice

מן העבר השני, הדבקה קוגניטיבית מובילה לדפוסי פעולה מזיקים הנובעים מכך שאנו "מאמינים" למחשבות שלנו. למשל אמונה אבסולוטית למחשבה כמו: אני חייב לאכול\לקנות\לעשן עכשיו, עשויה להוביל לדפוס התמכרותי.  דוגמה נוספת - אמונה למחשבה: "אין לי בשביל מה לקום בבוקר, אין ערך בחיים האלה" עלולה להוביל לייאוש, לדכאון ואפילו למעשה אובדני.

יש מגוון אפשרויות לעבודה המסייעת לקבוצה, כפרטים וכמכלול, לראות את המחשבות ממרחק\לא לקחת אותן ברצינות רבה מדי.  להלן שלוש התנסויות קבוצתיות לשיפור היכולת להפרדה קוגניטיבית:

התנסות 1: הקבוצה כהר

מתי זה מתאים?

-       כשתכנים של המשתתפים יוצרים תנודות רבות, ויש צורך לחזק את העוגן והיציבות הקיימים בקבוצה.

-       כשרוצים לאפשר למשתתפים בקבוצה לבטא את דפוס הפעולה\החשיבה הייחודי להם, ולקבל נראות ולגיטימציה עבורו בעזרת היכולת של המיכל הקבוצתי – להתבונן בו ולקבל אותו.

-       בשביל לסייע לקבוצה לעבור משלב הספרציה לשלב האינדיבידואציה. ספרציה מאופיינת בהגדרה עצמית באמצעות אמירת "לא" לאחר. אינדיבידואציה מאופיינת בהגדרת עצמית באמצעות ביטוי נוסף של "חלקי עצמי". (Mackenzie, R. K. & Livesley, W. J. (1983). A developmental model for brief group therapy. Advances in Group Psychotherapy, Monograph 1, 101-116, International Universitiy Press). 

ההתנסות

-       ניתן להתחיל את ההתנסות בתרגול משותף של מדיטציית ההר, במטרה להתחבר ליציבות ולבטחון הקיימים במשתתפים בקבוצה. הנה שני לינקים מהם ניתן לקחת השראה להעברת התרגול בקבוצה: ע.צ.ו.ר – מדיטציית ההר – רביד בוגר תרגול כמו הר – עמוס אבישר

-       לאחר התרגול הקבוצה עומדת במעגל, תוך הנחיה לחוות יחד את היציבות שבמרחב המשותף, שיכול להחזיק מחשבות, רעיונות, תחושות ורגשות, לתת להן להיות ולחלוף ולהמשיך להתקיים שם עבור חבריה וחברותיה.

-       המנחה מזמין משתתפות המעוניינות בכך, להיכנס למעגל ולבטא איזשהו קושי או מחשבה לא נעימה. זה יכול להיות בפעולה או באפן וורבלי. הקבוצה מתבקשת להגיב "כמו הר". כאשר המשתתפת מתקרבת לחלק מסוים במעגל, יחד עם הקושי שהיא חווה, המשתתפות שמרכיבות את אותו חלק מגיבות באפן חומל – במילים, במבט או בפעולה.

-       דגש 1: כדי להסביר טוב יותר מזה להגיב "כמו הר", אפשר לומר – תגיבו כמו שהייתן רוצות שחברה טובה תגיב אליכן.

-       דגש 2: לעתים כניסה של המנחה למעגל לצורך הדגמה, היא הבעת האמון הטוב ביותר באפשרות של הקבוצה להיות "הר".   

רציונל\איך זה עוזר?

-       חיזוק העמדה המתבוננת בקבוצה מאפשרת לתת מקום ל"אורחים" להגיע וללכת, לארח אותם מבלי להתנגד.

-       הפעולה של כניסה לתוך המעגל עם מחשבה מטרידה ויציאה החוצה אל המקום המתבונן היא מהלך שממחיש את יכולת ההתבוננות שתרגול מדיטציה (בעיקר טכניקת התיוג) מקנה לנו. בעזרת הפיכת החוויה הפנימית (הנחווית לעתים כמופשטת בזמן מדיטציה) לקונקרטית ניתן לצבור תובנות פעולה שישרתו את המשתתפים במצבים שונים בחיים. (Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069.)

התנסות 2: אקווריום\fishbowl

מתי זה מתאים?

-       כשיש קולות בקבוצה שפחות נשמעים ורוצים לתת להם מקום.

-       כשרוצים לפתח אצל המשתתפות "מבט על" או יכולת התבוננות.

-       כשיש עודף תגובתיות, צורך לענות מיד על דברים הנאמרים בקבוצה.

ההתנסות  

-       בהתאם לגודל הקבוצה, מניחים 3-4 כיסאות שיוצרים מעגל פנימי בתוך המעגל החיצוני.

-       ההנחיה: המעגל החיצוני הוא מעגל שמתבונן ומקשיב בלבד. במידה ומישהי רוצה לשתף רגש, תחושה או מחשבה – עליה לעשות זאת מתוך המעגל הפנימי. ניתן לצאת ולחזור למעגל הפנימי. מטרתו היא לאפשר למשתתפות להגיע, לומר את אשר על ליבן. יחד עם זאת גם להקשיב כמובן למשתתפות האחרות במעגל – אך בלי להגיב, רק כעדות.

-       דגש: בזמן שמישהי משתפת, שאר המשתתפות במעגל הפנימי נשארות לשבת. התחלופה בין המעגלים לא מתבצעת בזמן שיתוף.

-       רצוי לתת התראה לפני סיום חלק זה בהתנסות: יש מקום לעוד שיתוף אחד.

-       לאחר השיתוף האחרון, מזמינה המנחה את המשתתפות לתאר במילה אחת או במשפט קצר משהו שחוו מתוך התבוננות במעגל הפנימי . ההנחיה גם יכולה להיות: אם מה שראינו במעגל הפנימי היה סיפור – מה הייתה הכותרת שלו?

רציונל\איך זה עוזר?

-       לראות במחשבה כחולפת ועשויה להשתנות: האקווריום מסייע להפיק ריבוי נקודות מבט, מבלי להתעסק בשאלה – "מי צודק?" ומאפשר למגוון קולות הנמצאים בתוך כל משתתף לקבל מקום, תוך הפחתת התגובתיות. (Olson, M, Seikkula, J. & Ziedonis, D. (2014). The key elements of dialogic practice in Open Dialogue. The University of Massachusetts Medical School. Worcester, MA.)

-       תרגול "עצמי המתבונן": הנוכחות במעגל החיצוני לאורך ההתנסות מטפחת את ההתבוננות. היא מהווה מרחק אסתטי באמצעות ניתן לראות דברים באפן ברור יותר (Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069.) 

-       פרקטיקה של יכולת התיוג: סיכום החוויה במילה\משפט קצר מהווה פרקטיקה של יכולת התיוג המסייעת לא להתערבב עם מחשבות. תיוג\מתן שם לסיפור יוצרים מרחק מהתכנים המנטליים וגם מרחב של הודיה עבורם (Harris, R. The Happiness Trap, defusion exercise, Robinson Publishing 2008)  .

התנסות 3: מחשבה טורדנית – קולות טיפשיים

מתי זה מתאים?

-       כשרוצים לטפח משאבים של שמחה, הנאה, ספונטניות ויצירתיות.

-       כשמרגישים שהאחריות ההדדית בין חברי הקבוצה נמצאת במידה מספקת כדי לגעת ממקום שונה\הומוריסטי בתכנים אישיים, מצב המאפיין את שלב ההדדיות. (Mackenzie, R. K. & Livesley, W. J. (1983). A developmental model for brief group therapy. Advances in Group Psychotherapy, Monograph 1, 101-116, International Universitiy Press).

ההתנסות:

-       מבקשים מהמשתתפים לחשוב על מישהו אחד שהם יודעים לחקות. זה יכול להיות אדם מפורסם, דמות או מישהו מחייהם (לא מתוך בקבוצה). זה גם יכול להיות סתם קול מצחיק. אפשר לעשות סבב בשלב זה, בו כל משתתף אומר משפט לגבי מה שלומי היום (תוך כדי חיקוי כמובן).

-       ההנחיה היא לרשום על דף מחשבה לא נעימה כלשהי, שיש בה ביקורת עצמית, הקטנה וכיוצ"ב. זה יכול להיות גם משפט שמישהו אחר אמר ומלווה את המשתתפים. בכל מקרה, יש לכתוב את המשפט בגוף שני. אחר כך להדביק את הדף על החולצה מקדימה.

-       דגש: יש לציין שהמשפט הזה יעבור בין כלל המשתתפים בקבוצה, לכן יש לבחור תכן שמספיק נח לשיתוף.

-       המנחה מבקש מהמשתתפים ללכת בחדר, ובכל פעם שהם פוגשים חבר קבוצה, לומר זה לזו את המשפט שרשום על החולצה, בקול של האדם אותו הוא מחקה.

רציונל\איך זה עוזר?

-       לא לקחת את המחשבות ברצינות רבה מדי: להאזין מבחוץ למשפט הביקורתי, כשהוא יוצא מהקונטקסט המקורי, מוציא את העוקץ ממנו ובתקווה הופך אותו ל"סתם עוד משפט". (Harris, R. The Happiness Trap, defusion exercise, Robinson Publishing 2008)  .

-       שמחת התרגול: אחד מהמרכיבים של התודעה הערה, המסייעת להפחית ולהשתחרר מסבל, היא "שמחת התרגול" (ליבליך מ’, שבילי המיינדפולנס בבודהיזם, פרק 2 :מתחת לאבק – לחשוף את התודעה הערה, הוצאת כתר 2020). הניסיון כאן הוא להכניס מן השמחה הזאת לקבוצה, כדי לאפשר תנועה וקלילות גם במקומות כואבים.

אודי גולדשטיין MAAT

קליניקה פרטית בכפ"ס ואון ליין

ליצירת קשר: 050-6614594

ניתן להעביר בשמחה לכל מי שמאמר זה עשוי לסייע, תוך שמירה על זכויות יוצרים 😊

מקורות

The Essential Guide to the ACT Matrix : A Step-by-Step Approach to Using the ACT Matrix Model in Clinical Practice

Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069.)

Mackenzie, R. K. & Livesley, W. J. (1983). A developmental model for brief group therapy. Advances in Group Psychotherapy, Monograph 1, 101-116, International Universitiy Press). 

Olson, M, Seikkula, J. & Ziedonis, D. (2014). The key elements of dialogic practice in Open Dialogue. The University of Massachusetts Medical School. Worcester, MA.)

Harris, R. The Happiness Trap, defusion exercise, Robinson Publishing 2008)  .

ליבליך מ’, שבילי המיינדפולנס בבודהיזם, פרק 2 :מתחת לאבק – לחשוף את התודעה הערה, הוצאת כתר 2020