טכניקת הכפיל - כפתור הפעלה למערכת הירוקה
- Udi Gold
- לפני יום 1
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 5 שעות
להיות מנחה
פתאום לא ברור מה קורה פה.
אני מבולבל. אני לא יודע מה קורה פה
הכל מונח על כתפיי, העולם מונח על כתפיי
אני חייב להציל את זה, להחזיר אותנו למסלול, לדרך הנכונה
מה לעשות, מה לעשות, מה לעשות??
הכל עליי, אם לא אדע מה לעשות,
העולם יקרוס…
מבעד לאפלה נשמע קול.
"אפשר כפיל"?
נשמע עוד קול.
"אפשר עוד כפיל?"
"אני יכולה גם להציע כפיל?"
"גם לי יש, אפשר?"
"אני גם אשמח לעשות כפיל".
"יש לי גם, אפשר עוד אחד?"
ההבנה הופכת ונהיית בהירה יותר.
אני לא לבד. אנחנו לא לבד.
יש פה קבוצה, מסתבר.
היא כאן
לתמוך, לתת קול למה שלא נאמר, וטרם הובן.
לספק חום, בטחון, אכפתיות,
משאב משונה כזה
שאפשר להישען, להתרווח ולספוג ממנו כח וחכמה
משאב שבלי דחיפה יוצר תנועה
לעבר מקום חדש, מפתיע, לא נודע.
בין הכפיל למעגל הירוק
כפיל - טכניקה מרכזית בפסיכודרמה, שנותנת אפשרות למטפל או לחבר קבוצה להציע להיכנס לרגע אל תוך החוויה של חבר קבוצה אחר. ברמה הטכנית, האדם שמציע את הכפיל עומד מעט מאחורי האדם שאליו הוא מציע את הכפיל, ואומר בקול את מה שהוא משער שעובר עליו מבפנים.
הכפיל לא מחליף את האדם, ולא מדבר במקומו, אלא מציע ניסוח אפשרי לחוויה פנימית שעדיין לא קיבלה קול. האדם שאליו מופנה הכפיל מוזמן לאשר את הדברים, לדייק אותם, לדחות אותם או לשנותם, ולנסח את המשפט באופן שמתאים לו, ובכך - להפוך את המשפט לשלו.
במובן העמוק יותר, הכפיל מדמה שלב התפתחותי מוקדם בחיי האדם. שלב שבו האם,האב או הדמות המטפלת, מדברת את הצרכים, הרגשות והרצונות של התינוק, משום שהוא עדיין אינו מסוגל לומר זאת בעצמו. זהו תיווך ראשוני של החוויה: מתן קול לבכי, לכעס, לצחוק ולשמחה, מתוך נוכחות אמפתית.
לאורך ההתפתחות, החוויה החוזרת של תיווך כזה מאפשרת להפנים בהדרגה קול פנימי מווסת - קול שמזהה רגשות, נותן להם משמעות, ומסייע לשאת אותם. הכפיל בפסיכודרמה פועל על אותו עיקרון, אך בתוך הקשר טיפולי ובכל גיל. הוא מציע את האפשרות להחזיק יחד חוויות שקשה לשאת.
לפיכך, אפשר לראות בכפיל קול חומל. קול שעוזר להיות במגע עם האיום, במקום לברוח ממנו, לקפוא מולו או לתקוף אותו. הכפיל אינו מבטל את האיום ואינו מנסה להעלים אותו, אלא מאפשר לשהות בקרבתו, גם כשקשה. הוא מציע יחס אחר לחוויה המאיימת: יחס שמכיר בקושי, אך אינו נשאב אליו.
בטיפול ממוקד חמלה, כפי שפותח על ידי פול גילברט, מודגשת חשיבותה של מערכת פיזית־נפשית אבולוציונית האחראית על תחושת חיבור, רוגע וביטחון (Gilbert, 2009, 2014). במודל של גילברט מערכת זו מכונה מערכת הביטחון–הרגעה–חיבור, ולעיתים “המערכת הירוקה”. מערכת זו מופעלת כאשר האדם חווה תחושת ביטחון, קבלה וקשר מיטיב. הקבלה הזאת אינה מותנית בהישגים וכיוצ"ב. היא מגיעה מתוך נוכחות רגישה ולא שיפוטית, שאינה דורשת “לתפקד כמו שצריך”.
הכפיל מגיע לרוב מתוך מקום של אדם הרואה קושי אצל חבר קבוצה אחר, ורוצה להיות איתו שם. הצעת הכפיל, היא למעשה בקשה להצטרף לחוויה, להיות לרגע בנעליו של האחר. זוהי אמירה בפעולה: אני רואה אותך. החוויה הזאת לא זרה לי; היא שייכת גם לי. במובן הזה, הכפיל נושא בתוכו ממד עמוק של שייכות ואנושיות משותפת.
המחקר של קריסטין נף מצביע על חשיבות תחושת האנושיות המשותפת (common humanity) כמרכיב מרכזי ביכולת לפעול בחמלה מול סבל ואיום (Neff, 2003; Neff & Germer, 2013). תחושת שייכות זו מאפשרת לאדם לא להתבטל מול האיום, לא להישאב אליו ולא להימנע ממנו, אלא לפגוש אותו מתוך יציבות יחסית. עצם הנוכחות, ההתכווננות והניסיון להבין את החוויה מבפנים מאפשרים לאדם המקבל את הכפיל את הרוגע הנחוץ כדי להיות במגע עם האיום, ומתוך כך להתקדם באופן מיטיב.
הכפילים המוזכרים לעיל, הופיעו כתזכורת בפעולה לשייכות שניתן לקבל בתוך קבוצה. הם לקחו חוויה מבודדת והפכו אותה לשייכת ומחוברת. בכך הם הפעילו את המערכת הירוקה ויצרו רוגע וביטחון - לא רק אצלי כמנחה, אלא גם אצל הפרוטגוניסט ובקבוצה כולה.
לא פעם קיימת נטייה להישאר במעין בידוד עצמי עם החוויה, כאילו יש לשאת אותה לבד. ברגעים כאלה, ההצעה שמגיעה מתוך הקבוצה, או הבקשה היזומה לכפיל, מאפשרות להצטרף לחוויה, להדהד אותה ולהעמיק בה, להפוך אותה למשותפת - ואת המרחב הקבוצתי כולו למרחב מחבר ומווסת.
“הרגשתי שהלכתם איתי השבוע. היו לי כמה רגעים של אתגר, ומצאתי את עצמי חושב איזה כפילים היו מציעים לי, מה אתם הייתם אומרים. הרגשתי שיש לי גב.” שמעתי לא פעם וריאציות שונות של השיתוף הזה, כמנחה וכמשתתף בקבוצה. העובדה שגם הגוף מגיב לכפיל (כלומר - תחושת הרוגע והבטחון הפיזי המגיעה) מגבירה את פוטנציאלה הההפנה של החמלה שהוא מציע. לאורך הזמן, ובהצטברות של חוויות דומות, הקול הזה הופך חלק מהמערך הפנימי של האדם.
הפסיכודרמה עוזרת להפוך שיח ורבלי לפעולה שמבטאת את עולם הנפש.הכפיל הוא ביטוי לאדם המבקש להיות לרגע עם אדם אחר בתוך החוויה שלו - אמירה בפעולה שמה שנחווה כפנימי ומבודד הוא משהו שאפשר לפגוש יחד.
מקורות
Gilbert, P. (2009). The compassionate mind. London: Constable & Robinson.
Gilbert, P. (2014). The origins and nature of compassion focused therapy. British Journal of Clinical Psychology, 53(1), 6–41.
Neff, K. D. (2003). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself. Self and Identity, 2(2), 85–101.
Neff, K. D., & Germer, C. K. (2013). A pilot study and randomized controlled trial of the Mindful Self‐Compassion program. Journal of Clinical Psychology, 69(1), 28–44.