פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס וגישות הגל השלישי של ה-CBT, מבוססות על ההבנה שהאופן בו אנו מתייחסים לעצמנו - על הרגשות, התחושות והמחשבות שלנו, היא זאת שמסבה סבל עודף לחיינו, ולאו דווקא המציאות עצמה. היחס לעצמנו מכתיב במידה רבה את איכות חיינו, האדם מרבה לומר לעצמו משפטים, שלא היה חושב לומר לאדם שהוא אוהב. מכאן, שהתכווננות טובה לחיים תהיה, פשוט להתייחס לעצמנו יפה יותר.
תחילת הדרך בלהתייחס יפה יותר לעצמנו היא ביכולת הזיהוי: "איך אני מתייחס לעצמי עכשיו"? בכדי לסייע בזיהוי זה, יצר דוד זוהר שנטם את המנעד המחומש של היחס לעצמי שנטם המונה חמש דרכים המאפיינות את היחס שלנו לעצמנו. בקורס מיינדפולנס התייחסותי בו התוודעתי למנעד זה, הוסיף הציע שנטם עוד שתי אפשרויות, לכן מפורטות למטה 7 דרכי התייחסות לעצמנו (זוהר ש' 2022)
בידוד עצמי: מצב זה מאופיין בחוסר יכולת להתנחם באחר או לראות בחוויה שלנו כחוויה אנושית. הסבל הופך להיות בלעדי, וזה בין היתר מה שהופך אותו לקשה מנשוא. במצבי קיצון חוויה זאת עלולה להוביל את האדם לפגיעה פיזית בעצמו ולאובדנות.
תקיפה עצמית: מצב זה מאופיין בדיבור כמעט אלים כלפי עצמי: "איזה מפגר אני!! איך זה קורה לי?!?!? אני כזה אידיוט!". במצבים קיצוניים יותר תקיפה עצמית תוביל להתנהגות הרסנית - התמכרות, הרעבה\האבסה ועוד.
ביקורת עצמית: מצב די שכיח בקרבנו, המאופיין בהמשך מחשבות על אירועים שלקחנו חלק, ודיבור עצמי שמטרתו כביכול "לשפר את עצמנו" – איך היינו יכולים להיות יותר טובים בסיטואציה כזאת או אחרת. ביחס זה לעצמי ניתן דגש מגמתי לדברים שלא מסתדרים, תוך שיוך ישיר שלהם לפעולות שלנו. מהצד השני, קיים חוסר יכולת לראות את הפעולות החיוביות שלנו ולזקוף אותן לזכותנו.
הערכה עצמית: במצב זה אנו מסוגלים לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית יותר: כאן הצלחתי יותר, כאן הצלחתי פחות, פה אני חזק, כאן אני דורש חיזוק. הערכה עצמית מאופיינת בנטייה למדוד את עצמי, לכאן ולכאן.
קבלה עצמית: במצב זה אנחנו לא עסוקים ברצון להגיע למשהו אחר או להיות מישהו אחר. יש לנו את היכולת להיות עם עצמנו, עם המחשבות, הרגשות, התחושות והדפוסים - ממש כמו שהם מגיעים. מצב זה מאופיין בפתיחות למה שעולה, שהרבה פעמים גם יוצרת למידה ושינוי קשוב.
חמלה עצמית: במידה והיחס שלנו לעצמנו הוא חומל, נוכל להבחין בתחושות הגועות בתוכנו, וגם כשהמציאות הפנימית\החיצונית מקשה עד מאד, נוכל לעצור ולשאול את עצמנו את השאלה: מה יהיה מיטיב עבורי כעת? יש שיאפיינו יחס זה ביכולת להסתכל על עצמנו ב"עיניים טובות", קצת כמו שהיינו מסתכלים על חבר יקר בעת צרה.
אחדות: מצב זה מאופיין ביכולת שלנו לזהות את עצמנו כחלק מהכלל, בתחושת שייכות וחיבור לאחר.
כיצד היכרות עם מנעד היחס לעצמי עשויה לעזור לנו?
חשוב לציין שבאפן טבעי אנחנו נעים על מנעד זה, ולפעמים מתייחסים לעצמנו באפן טוב יותר ולפעמים פחות. היכרות עם מנעד זה עוזרת לזהות רגעים בהם אנו מתייחסים לעצמנו באפן מזיק, ולבחון מה ניתן לעשות כדי "להתקדם שלב אחד קדימה במנעד".
כמו כן, במידה ואת.ה מזהה שהיחס לעצמך רוב הזמן נמצא במחוזות הבידוד\התקיפה\הביקורת העצמית, זה יכול להיות סמן טוב לשקול לקבל עזרה מקצועית, שתעזור לשפר את איכות חייך.
אודי גולדשטיין MA במסלול למטפלים מנוסים באומניות, מטפל בפסיכודרמה וגישות CBT גל שלישי, מתמחה בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס. קליניקה פרטית בכפר סבא\און ליין
ביביליוגרפיה
זוהר, ש. תקשורת אישית, המנעד המחומש של היחס לעצמי, קורס מיינדפולנס התייחסותי: מצע להתמרת המפגש הקליני א', 2022
Comments