
אודי גולדשטיין MAAT
מודל CHIME לבריאות הנפש מתמקד בחמישה גורמים מרכזיים התורמים לשיקום והחלמה למתמודדים עם מחלה נפשית:
שייכות: הרגשה של חיבור חברתי לאחרים ותחושת שייכות.
תקווה ואופטימיות: השקפה חיובית על החיים והאמונה שהחלמה אפשרית.
זהות: תחושת מטרה ותחושת עצמי חיובית.
משמעות ומטרה: מציאת משמעות בחיים ותחושת כיוון.
העצמה: תחושת שליטה לגבי החיים, הגברת יכולת הבחירה.
מודל CHIME מסייע לספקי בריאות הנפש ולמטופלים לעבוד יחד כדי לזהות ולטפל בגורמים אלו על מנת לקדם החלמה. על ידי התמקדות בגורמי מפתח אלו, מודל CHIME לבריאות הנפש מספק מסגרת להבנת חווית הפרט במחלות נפש ולפיתוח תכנית החלמה מותאמת אישית הלוקחת בחשבון את החוזקות והאתגרים הייחודיים של הפרט.
במאמר זה נרחיב כיצד טיפול קבוצתי פסיכודרמטי מקדם מדדי החלמה של מודל CHIME ובכך תורם לשיקום מתמודדי נפש
רקע קצר: פסיכודרמה היא גישה טיפולית רבת עוצמה המאפשרת לאנשים לחקור את ההתמודדויות הרגשיות שלהם באמצעות פעולה ומשחק תפקידים. בצורת טיפול זו, קבוצת אנשים לוקחת על עצמה תפקידים ותרחישים שונים כדי לעזור לכל חבר קבוצה לחקור את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו בסביבה תומכת. זוהי דרך יעילה ביותר לטפל במגוון רחב של בעיות נפשיות, כולל חרדה, דיכאון, טראומה, התמכרות ועוד.
כאמור, אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של קבוצת פסיכודרמה בשיקום הוא הוא בקידום מדדי ההחלמה על פי המודל.
להלן דוגמאות לעבודה הפסיכודרמתית והאפשרות שלה לקדם כל אחד ממדי ההחלמה על פי CHIME:
מחוברות\שייכות:
מחוברות מתייחסת לתחושת השייכות והחיבור שחשים אנשים עם אחרים. בקבוצת פסיכודרמה, המחוברות מטופחת באמצעות תחושת הקהילה שנוצרת בתוך הקבוצה. המשתתפים יכולים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם זה עם זה בסביבה תומכת ולא שיפוטית. ההגדרה הקבוצתית מאפשרת גם לאנשים לקבל משוב, אימות ותמיכה מאחרים בקבוצה. על ידי טיפוח מחוברות, טיפול קבוצתי פסיכודרמטי יכול לעזור לאנשים להרגיש פחות לבד במאבקיהם ולמצוא תחושת קהילה.
משחק באפן כללי מהווה קרקע פורייה ליצירת שייכות בקבוצה, כאשר נעשה בצורה מיומנת כמובן. דוגמה לטכניקה פסיכודרמתית אחת שמתאימה במיוחד עבור קידום תחושת השייכות היא ה"כפיל". כפיל היא טכניקה בה עומד המנחה או משתתף מהקבוצה מאחורי אדם אחר, ומנסה להיכנס לנעליו – לבטא את קולו, תחושותיו ומחשבותיו בנוגע להתמודדות כלשהי. המוכנות להיכנס לנעלי האחר נותנת תמיכה ולגיטימציה לאדם החש בדידות סביב כאבו, ובכך מסייעת להרגיש יותר מחובר ומובן. בהקשר למודל CHIME, ניתן להשתמש בכפיל כדי לחקור ולחזק את הקשרים והיחסים החברתיים של הפרט, מה שיכול להיות חשוב במיוחד עבור אלה שעלולים לחוות תחושות של בידוד או ניתוק חברתי.
תקווה:
תקווה מתייחסת לאמונה שדברים יכולים להשתפר, ועתיד טוב יותר אפשרי. בטיפול קבוצתי בפסיכודרמה, תקווה מטופחת במגוון דרכים. למשל באמצעות חקירה של אפשרויות ותוצאות שונות. המשתתפים יכולים לשחק תפקידים בתרחישים שונים ולראות את התוצאות הפוטנציאליות, מה שיכול לעזור להם לחוש יותר תקווה לגבי עתידם. בנוסף ניתן לקיים שיח עם "עצמי" עתידי וכך לסלול את הדרך לעבר מחוזות אליהם האדם שואף להגיע. על ידי התמקדות באפשרויות ובפוטנציאל לשינוי חיובי, פסיכודרמה מטפחת באנשים אופטימיות ותקווה לגבי עתידם.
דוגמה לטכניקה המקדמת תקווה היא "מציאות עודפת". טכניקה זאת כוללת יצירת סצנה שבה הגיבור (האדם שסוגייתו נחקרת) מדמיין סוג של תיקון בחייו, שלעתים רבות בא לידי ביטוי סביב היכולת להתנהל מול קושי מסויים בעתיד. אנו מעודדים את האדם לדמיין באופן חי ולפעול את התרחיש העתידי הזה, תוך שילוב פרטים חושיים כגון מראות, צלילים ורגשות. על ידי כך, הגיבור יכול להתחיל לחוש תקווה ואופטימיות לגבי עתידו.
זהות:
זהות מתייחסת לתחושה של מי אנחנו כפרטים. בטיפול קבוצתי פסיכודרמטי המשתתפים יכולים להתנסות בתפקידים שונים, להבין ולחזק היבטים שונים של אישיותם. באמצעות חקר תפקידים והיבטים שונים של עצמם, אנשים יכולים לפתח תחושה חזקה יותר של זהות ומודעות עצמית.
"היפוך תפקידים" לדוגמה, היא טכניקה פסיכודרמתית שמאפשרת לאדם לראות עצמו מנקודות מבט שונות – דרך עיניהם של אחרים משמעותיים בחייו, דמויות מעוררות קונפליקט, חלקים שונים בתוך עצמו ועוד. נקודות המבט השונות עוזרות לגשר על פערים ולאחות שברים שנוצרו בזהות עקב המחלה הנפשית. מתוך הראייה המחודשת של העצמי ושל הסיפור האישי נוצרת תחושת זהות מסתגלת יותר. זאת האחרונה מסייעת לאדם לפעול באפן ספונטני ומיטיב יותר ברמה האישית והחברתית.
מַשְׁמָעוּת:
משמעות מתייחסת לתחושת המטרה והכיוון בחיים. המשמעות נחקרת באמצעות חקר ערכים ומטרות, כלומר המשתתפים יכולים לחקור מה חשוב להם ומה הם רוצים להשיג בחיים. בהמשך לכך המשתתפים בקבוצה מחזקים בקרבם תחושת מטרה וכיוון בחיים, ואת המוטיבציה הנחוצה למימושם. בנוסף, פסיכודרמה מספקת מרחב תומך ודינמי לצמיחה וחקירה. לצורך כך היא נעזרת באלתור, משחק, יצירה ועוד - דרכם המשתתפים מבינים טוב יותר את המטרות שלהם, וגם יוצרים דרך ייחודית משלהם להתקדם לעבר מטרות אלו.
העצמה:
העצמה מתייחסת לתחושת השליטה שיש לאנשים בחייהם. מודל CHIME מדגיש את חשיבות ההעצמה האישית בבריאות הנפש. הנה כמה טכניקות פסיכודרמטיות שיכולות לעזור לעבוד על העצמה לפי מודל CHIME:
היפוך תפקידים: בהיפוך תפקידים, הגיבור מחליף תפקידים עם מישהו אחר בסצנה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה. טכניקה זו יכולה לעזור לאנשים הנאבקים בתחושות של חוסר אונים להשיג תחושת סוכנות ושליטה. לדוגמה, אדם שמרגיש חסר כוח בעבודה יכול לשחק את תפקיד הבוס שלו ולחוות איך זה להיות בעמדת סמכות.
כפיל: כאמור, זוהי טכניקה פסיכודרמטית שבה אדם אחר בקבוצה משקף את רגשותיו ומחשבותיו של אדם אחר בקבוצה. טכניקה זו יכולה לעזור לאנשים להרגיש מאומתים ונשמעים.
מונולוג פנימי (סולילוקווי): טכניקה המחזקת אדם בקבוצה לדבר את מחשבותיו ורגשותיו בקול רם ללא הפרעה מאחרים. הטכניקה מסייעת לאנשים להבהיר את תחושותיהם ולקבל בהירות לגבי מה שהם רוצים בחייהם
הקרנת עתיד: הקרנת עתיד היא טכניקה פסיכודרמטית שבה הגיבור מדמיין את עצמו בתרחיש עתידי. טכניקה זו יכולה לעזור לאנשים הנאבקים בתחושות של חוסר תקווה או חוסר ודאות לדמיין תוצאה חיובית ולהרגיש מוסמכים לעבוד לקראתה. לדוגמה, אדם שמחלים ממצב בריאותי נפשי יכול לדמיין את עצמו בעתיד שבו הוא משגשג ומשתלט על חייו.
באופן כללי, עבודה פסיכודרמטית יכולה להיות כלי משמעותי לקידום העצמה לפי מודל ה-CHIME. טכניקות פסיכודרמתיות עוזרת למטופלים לייצג עצמם בעולם טוב יותר, לבנות מערכות יחסים תומכות, להבהיר את מחשבותיהם ורגשותיהם ולחזות עתיד חיובי.
לסיכום, השילוב עם המודל הפסיכולוגי של CHIME מדייק את היכולת של פסיכודרמה לתמוך בתהליכי שיקום והחלמה. בעזרת התמקדות במרכיבים השונים של ההחלמה, טיפול קבוצתי פסיכודרמטי יכול לעזור לאנשים להתגבר על בעיות בריאות הנפש שלהם ולהשיג חיים מספקים יותר.
עוד על יעילות הפסיכודרמה בעבודה עם מתמודדי נפש ועל יעילות שימוש במודל CHIME ניתן למצוא במקורות הבאים:
Bettmann, J. E. (2006). An evaluation of psychodramatic group therapy for adolescents. Group Dynamics: Theory, Research, and Practice, 10(1), 29-42.
Kipper, D. A., & Ritchie, T. D. (2003). Psychodrama and the treatment of trauma. In R. A. Neimeyer (Ed.), Meaning Reconstruction and the Experience of Loss (pp. 191-205). Washington, DC: American Psychological Association.
Kipper, D. A., & Shamir, H. (2017). The CHIME Framework for Positive Psychiatry. Journal of Psychiatric Practice, 23(1), 59-60.
Snowdon, J. (2009). CHIME as a recovery oriented model of care. International Journal of Psychosocial Rehabilitation, 13(2), 35-42.
Comments