טיפול קבוצתי מתקדם בדרך כלל בכמה שלבים כאשר החברים מפתחים אמון והופכים נוחים יותר לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם אחד עם השני. להלן השלבים הכלליים של טיפול קבוצתי:
שלב ראשוני: שלב זה מאופיין בחרדה, חוסר ודאות ורצון של חברים לבסס אמון זה עם זה ועם המטפל. חברים עשויים לחוש חשש משיתוף מידע אישי עם אחרים ועשויים לבדוק את המים על ידי שיתוף מידע ברמת השטח.
שלב ביניים: במהלך שלב זה, החברים נעשים נוחים יותר אחד עם השני ומתחילים לחלוק מחשבות ורגשות עמוקים יותר. הם עשויים לאתגר את נקודות המבט של זה ולהציע תמיכה ומשוב. המטפל ממלא תפקיד תומך יותר בשלב זה ועשוי לעודד חברים לתקשר בצורה פתוחה וכנה יותר זה עם זה.
שלב אחרון: בשלב זה החברים מתמקדים בהסתגרות ובהכנות ליציאה מהקבוצה. הם עשויים לשקף את ההתקדמות שלהם ולדון כיצד הם מתכננים ליישם את מה שלמדו בקבוצה בחיי היומיום שלהם. המטפל עשוי לעודד חברים לחלוק את מחשבותיהם על החוויה הקבוצתית ולספק משוב זה לזה.
חשוב לציין שטיפול קבוצתי יכול להשתנות בהתאם לצרכים ולמטרות של הקבוצה והחברים בה, וייתכן שלבים אלו לא יהיו ישימים לכל הקבוצות. בנוסף, לקבוצות מסוימות עשויות להיות יותר או פחות שלבים, ומשך כל שלב עשוי להשתנות בהתאם להתקדמות הקבוצה.
שלבי קבוצה על פי יאלום
אירווין יאלום, פסיכיאטר בולט ומומחה לטיפול קבוצתי, זיהה 11 גורמים טיפוליים התורמים להצלחת הטיפול הקבוצתי. הוא גם זיהה כמה שלבים שקבוצות עוברות בדרך כלל כשהן מתקדמות לקראת השגת המטרות שלהן. השלבים האלה הם:
אוריינטציה: בשלב זה חברי הקבוצה מכירים אחד את השני וקובעים מטרות וציפיות לקבוצה. המטפל ממלא תפקיד פעיל בהנחיית תהליך זה ובמתן הטון לקבוצה.
קונפליקט: בשלב זה, חברי הקבוצה עלולים לחוות קונפליקטים או מאבקי כוח כאשר הם מסתגלים זה לזה ולדינמיקה הקבוצתית. המטפל עשוי להשתמש בקונפליקטים אלו כהזדמנויות לצמיחה ושינוי.
לכידות: כאשר קונפליקטים נפתרים, חברי הקבוצה נעשים נוחים יותר אחד עם השני ומתחילים לפתח תחושת אמון ולכידות. המטפל עשוי לעודד חברים לתמוך זה בזה ולפעול יחד למען מטרות משותפות.
אוניברסליות: בשלב זה, חברי הקבוצה מתחילים להבין שהם לא לבד במאבקיהם ושאחרים חולקים חוויות ורגשות דומים. ההבנה הזו יכולה להעצים ולעזור לחברים להרגיש פחות מבודדים.
אלטרואיזם: ככל שהחברים הופכים להיות יותר מחוברים ותומכים זה בזה, הם עשויים להתחיל להציע עזרה ותמיכה לאחרים בקבוצה. זה יכול לטפח תחושת מטרה ואלטרואיזם בקרב חברי הקבוצה.
פיתוח טכניקות חברתיות: טיפול קבוצתי יכול לספק הזדמנויות לחברים ללמוד מיומנויות חברתיות חדשות ולתרגל אותן בסביבה בטוחה ותומכת.
התנהגות חיקוי: החברים עשויים להתחיל לדמות התנהגויות ועמדות חיוביות של חברי קבוצה אחרים, מה שמוביל לצמיחה ושינוי אישיים.
למידה בין אישית: באמצעות אינטראקציות עם חברי קבוצה אחרים, אנשים יכולים ללמוד יותר על עצמם וכיצד הם מתייחסים לאחרים.
לכידות קבוצתית: ככל שחברי הקבוצה הופכים למלוכדים יותר, הם עשויים להתחיל להרגיש שייכות וקבלה.
קתרזיס: הקבוצה יכולה לספק מרחב בטוח לחברים לבטא ולעבד רגשות וחוויות קשות, המובילות לקתרזיס ולשחרור רגשי.
גורמים קיומיים: טיפול קבוצתי יכול להוות פורום לחברים לחקור נושאים קיומיים כמו משמעות, מטרה ותמותה, שיכולים להוביל לצמיחה אישית ולשינוי.
שלבים בקבוצה על פי עבודתו של הפסיכואנליטיקאי והמומחה לטיפול קבוצתי, הארי סטאק סאליבן.
גיל ההתבגרות: במהלך שלב זה, חברי הקבוצה מתמקדים בדרך כלל ביצירת קשרים עם אחרים בקבוצה ופיתוח תחושת שייכות. חברים עלולים לחוות חרדה ופחד מדחייה בשלב זה.
גיל ההתבגרות: בשלב זה חברי הקבוצה מתחילים לבדל את עצמם מאחרים בקבוצה ולבסס את זהותם. חברים עלולים לחוות קונפליקט ומתח כאשר הם טוענים את עצמאותם ואוטונומיה שלהם.
בגרות צעירה: בשלב זה, חברי הקבוצה ממשיכים לפתח את תחושת הזהות שלהם ומתחילים ליצור קשרים בוגרים יותר עם אחרים בקבוצה. חברים עשויים להתחיל לחקור את הערכים והאמונות שלהם ולקבל החלטות חשובות בחיים.
בגרות: בשלב זה, חברי הקבוצה ביססו את זהותם ומסוגלים ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים בקבוצה. חברים עשויים להתמקד בפיתוח תחושת מטרה ומשמעות בחייהם.
בגרות מאוחרת: במהלך שלב זה, חברי הקבוצה עשויים להתחיל להרהר על החיים שלהם והבחירות שהם עשו. חברים עשויים לחוות תחושת אובדן או צער כשהם מתמודדים עם התמותה שלהם.
לאורך השלבים הללו, המטפל ממלא תפקיד פעיל בסיוע לחברי הקבוצה לפתח תחושת מודעות עצמית ואוטונומיה. המטפל עשוי לעודד את החברים לחקור את מחשבותיהם ורגשותיהם, לאתגר את ההנחות והאמונות שלהם ולפתח תחושת אמפתיה והבנה לאחרים בקבוצה.
תרגום, עריכה ותוספות: שלום סגל MA מטפל בפסיכודרמה