*חשוב לציין* כדי לאבחן שאכן מדובר בהפרעת חרדה ולא בתופעה אחרת, רפואית או נפשית, יש לגשת לאיש מקצוע קליני כגון פסיכיאטר/ פסיכולוג או גורם מוסמך אחר.
מהי חרדה וכיצד ניתן לטפל בה?
חרדה הינה תגובה טבעית במהותה, מעין סימן אזהרה מיידי וחזק שקיימת סכנה קרובה. בזמן זה, הגוף מגיב בצורה ברורה – מתח השרירים עולה, דופק, הזעה וקוצר נשימה, כמו גם תסמינים גופניים אחרים. והמוח שלנו- הוא מצטרף ומכריז “מסוכן” “מה קורה פה?” “אין לך שליטה!”. לרוב, נגיב בצורה שנראית לנו הכי הגיונית עם ההתעוררות של החרדה הזאת, שגורמת לנו להרגיש שאין לנו אוויר ושהגוף משתגע- נפנה לרופא וכשזה ישלול קיומה של בעיה רפואית ננסה להתחמק ממה שנראה לנו שגרם להתקף שקרה. אלא, שבלי לשים לב, אפילו הציפייה שמא תחזור התופעה, עשויה לפגוע משמעותית באיכות חיינו ואף להחמיר עם הזמן.
מתי חרדה מתעוררת?
אז לחרדה פנים רבות. היא עשויה להופיע במקרים ספציפיים, כגון מקומות הומים, סיטואציות חברתיות שונות, לפני מבחן או מצב מלחיץ אחר, אך גם עשויה להופיע ללא כל סימן מקדים. המשותף לכל המקרים היא התחושה הקשה עמה נשאר האדם לפני, בזמן ולאחר האירוע אשר משאירה רושם כי אין לו שום שליטה על גופו, שייתכן והינו מתמודד עם בעיה רפואית רצינית וגרוע מכך-שאין ביכולתו לעשות דבר בנוגע לכך. חלק גדול מהטיפול בחרדה היא ההכרה בכך שהמחשבה הדרמטית הזאת אינה נכונה!
אז מה עושים? ראשית יש צורך להבין כי ישנן סיבות רבות להיווצרות חרדה ובהן סיבות רפואיות כגון גמילה/שימוש בתרופות/סמים, מצב משברי בחיים או לחץ כרוני משמעותי, טראומת עבר (מינית, גופנית, או לאחר תאונה או אירוע מסכן חיים אחר) וסיבות רפואיוצ נוספות. ההבנה של סיבות אפשריות חשובה כדי לתכנן את מהלך הטיפול העתידי. כדי להעריך באופן מדוייק ביותר את הסיבות האפשריות לקיום החרדה, עולה הצורך להכיר את מכלול החיים המקיף של האדם- דבר שנעשה בפגישות הראשונות של הטיפול הפסיכולוגי. פרטים כגון התפתחות האדם לאורך השנים, החל מילדותו ועד בגרותו, טראומות אפשריות בעברו, שימוש בסמים, היכרות עם גורמי התמך שסביבו, תחביביו, קשריו עם אחרים, תעסוקה, משברים בעבר ודרכים בהם התמודד וכמובן מידע נרחב על החרדה, הופעתה ומאפייניה השונים.
מידע זה יסייע בהגדרת הבעיה המרכזית בה צריך לטפל. לרוב, כאשר הסיבה המרכזית לפנייה לטיפול הינה חרדה, דרך יעילה תהיה להתחיל בטיפול שיסייע בהפחתת עוצמתה. כיום קיימים מספר טיפלים יעילים לחרדה. הבולט שבהם, על פי הספרות המקצועית, הינו הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT).
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו קצר מועד במהותו (כ-16 מפגשים או אף פחות) ומתייחס לאלמנטים שונים העומדים בבסיס החרדה בהם המחשבות, הרגש וההתנהגות. טיפול זה אקטיבי מאד ודורש מוטיבציה והתחייבות לעבודה מצד המטופל גם בין הפגישות.
כמה מילים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה:
בעיניי, הדבר המשמעותי ביותר בטיפול בחרדה היא הלמידה על הדרך בה היא עובדת ומשפיעה על חיינו. מטופל שיתמסר לתהליך החקירה וההבנה ממקום פתוח וסקרן יחווה פעמים רבות ירידה משמעותית בעוצמתה, עוד טרם ביצוע שינויים ממשיים בחייו.
איך מטפלים בהפרעת חרדה?
טיפול בהפרעת חרדה יכול לנוע סביב היבטים קוגניטיביים, התנהגותיים ורגישים, על פי הצרכים של המטופל. הנה כמה גורמים עליהם נשים דגש בטיפול:
– הסברים פסיכו-דידקטיים: אם נחזור לרגע לתחילת המאמר נוכל להבין למה הכוונה. כשיוצאים להתמודדות עם חרדה, חשוב “להכיר את האויב”. חשוב לדעת איך המח והמערכת הפיזיולוגית שלנו פועלת
– אחת המטרות הטיפוליות בהפרעת חרדה היא הגדלת היכולת של האדם לנהל דיאלוג עם החרדה. המעבר ממצב בו החרדה משתלטת על האדם באפן מוחלט, למצב בו הוא יכול ממש לשוחח עימה יוצר תפיסה נאמנה יותר של המציאות ותפיסת עצמי בריאה ומאפשרת יותר. בעקבות מעבר זה יוכל האדם לומר: “אני לא החרדה, והחרדה היא לא אני. בדיוק כמו שמחה, עצב, מחשבות שונות ועוד – החרדה היא משהו שמגיע והולך”.
הכרה זאת יוצרת את הקרקע ל”מאזן כוחות” חדש, שבו גם לאדם יש אמירה בתוך השיח שבינו לבין החרדה, ומכאן שיש לו גם השפעה על המרחב שתקבל החרדה בחייו.
וספציפית יותר….
בעת חרדה הגוף שלנו נמצא במצב מצוקה ומאותת לנו דרך מחשבות שליליות , דופק מואץ, קוצר נשימה ותופעות גופניות אחרות שמנסות לסמן לנו שאנחנו נמצאים במצב סכנה רציני. עיקר העבודה בטיפול ממוקד חרדה יהיה ללמד מחדש את הגוף ואת הנפש שהמחשבות השליליות הקטסטרופליות (“אני עומד למות”,”אני אף פעם לא אצא מזה” “זה בלתי אפשרי”) והמיחושים הגופניים שתוארו אינם מסוכנים, ניתנים לאתגור ולמעשה אינם משקפים את מציאות חיינו. אלא רק חוויה זמנית עמה אנו מסוגלים להתמודד ולהפחית מעוצמתה על איכות חיינו. העבודה הטיפולית הרבה פעמים תכלול התמודדות ישירה עם החרדה בחדר הטיפולים (לדוגמא , שיח על גורם החרדה במטרה לעורר את התחושות הנלוות לו בחדר ולסייע בהתמודדות נכונה יותר) או אף מחוץ לחדר הטיפולים, במידה וגורם החרדה מתעורר בסיטואציות ספציפיות. אחד הכלים היעילים בשינוי מוקד הקשב המחשבתי הינו תרגילי קשיבות (מיינדפולנס) המלמדים ומאמנים את המטופל לשהות בצורה יעילה ונכונה יותר, לאורך זמן, עם מחשבותיו ותחושתיו.
מעבר לעבודה הממוקדת שמתבצעת בהקשר למחשבות המהירות והשליליות שתוארו, הטיפול יתמקד גם בהקניית כלים שונים בהפחתת חווית המתח הגופנית שפעמים רבות מחמירה את תחושת החרדה והתקיעות בה.
לבסוף, מכייון ואחד האפקטים המשמעותיים ביותר של חרדה הינה הימנעות- הטיפול יתמקד בזיהוי ההימנעויות והפחתן בצורה הדרגתית ומבוקרת, תוך התייחסות ספציפית למאפיינים הייחודים שלה. למשל, אדם שהחרדה שלו מובילה להגבלה משמעותית ביציאה מביתו יתנסה במגוון חשיפות הדרגתיות בחוץ שתסייע לו לצאת מה”כלא” המנטלי שיצרה ההימנעות.
חשוב לציין! לעיתים קרובות לחרדה נלווים קשיים רגשיים ונפשיים אחרים כגון דכדוך, דכאון או אף הפרעות פסיכיאטריות כגון הפרעות כגון OCD, PTSDאו אף מחלות נפש חמורות יותר ועל כן חשוב לקבל מענה טיפולי בחרדה מאיש מקצוע מוסמך שיכול לאבחן ולהעניק טיפולי פסיכולוגי מקיף לפי צרכי המטופל.
מה הסימנים של חרדה- בחן עצמך
אם אתה חווה כמה מהסיפטומים הבאים באופן תכוף ייתכן ואתה מתמודד עם חרדה
סימפטומים גופניים : זיעה, דופק מואץ, בחילות, רעידות, כאב בחזה או אי נוחות, תחושה של סחרחורת, צמרמורות, חוסר תחושה או עקצוץ, גלי חום, תחושה של מחנק, קושי להירגע פיזית, קשיי שינה, מעי רגיז.
רגשי: פחד מאובדן שליטה או שגעון, פחד ממוות, דאגה מתמשכת (מחשבות בלתי פוסקות), חוסר יכולת להירגע, תחושה של ניתוק מעצמך, עצבנות, מחשבות שאסון עומד להתרחש.
מחשבות שליליות: האם את/ה מרגיש מוצף במחשבות שליליות כגון: על עצמך (“איבדתי שליטה”) או על העולם (“העולם מקום מסוכן”) , אחרים (“הם צוחקים עליי”) או העתיד (“אף פעם לא יהיה טוב, אף פעם לא אצא מזה”).
התנהגות: נטייה להימנע מסיטואציות לא נעימות ועד צמצום חברתי בולט כגון העדרות ממסגרות, פעילויות חברתיות, מקומות הומי אדם ועוד.
Comentários